מתנדב וטוב לו

8/05/2018
מתנדב וטוב לו (הגדל)

 

מתנדב וטוב לו


אורי בן אבי ( 15 ), תלמיד תיכון 'רבין'. הוא הגיע להתנדב בעקבות רעיון של אמא שלו. מאז הוא מתנדב אצל חיים זהבי כשנה, וחושב שזה משנה חיים. עוזר ומדריך כשצריך ב'מצפה התת ימי'. התחביב של אורי- משחק השחמט, והוא משתדל להתחרות כשיש אפשרות . הצצה לחיים של מתבגר עם תפיסה של נתינה מהבית. 

 

מתי התחיל להתנדב 


"אני זוכר שאמא שלי שירלי הציעה לי ללכת להתנדב אצל חיים זהבי, החלטתי ללכת יום אחד, זה היה ביום חמישי, הבית של זהבי מלא בפעילות ונתינה, כל חמישי בשעות אחר הצהריים מגיעים מגוון אנשים לסדר אוכל ולארוז למשפחות לקראת השבת. הרגשתי סיפוק והנאה, והחלטתי לבוא באופן קבוע. תמיד היה ויש במה לעזור, אף פעם לא הייתי חסר עבודה, הרגשתי שתמיד היה בי צורך. האוכל שאנחנו אורזים, נשלח למשפחות נזקקות, אנחנו מכינים את הארגזים ומגיע מישהו לאסוף אותם". 

 

אמא שירלי - על התנדבות, ערכים ועל אורי 


"הכל התחיל, כשלקחתי את הבן הגדול נתנאל (סובל מאוטיזם), להתנדב עם ילדי היחידה שלו בצה"ל- "היחידה של נתנאל" אצל חיים זהבי בסידור ארגזי מזון לנצרכים. אהבתי את רעיון ההתנדבות ובאותו רגע החלטתי שנמשיך להגיע ולעזור. כשהגענו הביתה אמרתי לאורי שכדאי גם לו לנסות להתנדב שם, ומאז הוא מתנדב כל יום חמישי.


חשובה לי נתינה ועזרה, לא משנה למי, אני מאמינה שאנחנו צומחים מנתינה. נתקלתי בהרבה אנשים שונים בחיי, קיבלתי ולמדתי מכל אחד מהם, דברים אחרים. 
הקו שמנחה אותי, שאני לא מגיעה ממקום של שיפוט, ברגע שאדם ביקש עזרה הוא זקוק ואני נותנת.
אורי גדל למציאות קצת שונה בגלל נתנאל, אחיו הבכור שנולד עם אוטיזם. הוא חווה תהליך ארוך עם מחלות, גדילה, ואת כל תקופת הליווי שלי כאמא, את נתנאל. 
מגיל קטן, הקפדתי שאנחנו תמיד צריכים להיות אנשים טובים לאחרים, וזה מה שצריך לייחל לו. תמיד לדבר בגובה העיניים לאדם, אף פעם לא לכעוס, להאמין שתמיד אפשר לעזור. ההתנדבויות הן ערך מוסף עבור אורי. זה משהו שיהפוך לחלק מהאישיות שלו. 
ב'מצפה התת ימי' הוא מתנדב מזה שלוש שנים. אני מקפידה לשלוח אותו לשם, למרות שמדובר כבר בהרבה שנים. זאת אהבה גדולה שלו, גם אם זה שעתיים שלוש, זה תורם לאישיות שלו.  
ראיתי את התהליך שעבר, הוא פחות סגור ממה שהיה, וגילה הרבה צדדים חיוביים במה שהוא מסוגל לעשות. אני תמיד אומרת לו שהאמונה חשובה, והשמיים הם הגבול.
הוא גם שומע ממני, שאין דבר שאנחנו רוצים ולא נצליח בו. אם רוצים אנחנו נצליח, צריך להיות ווינרים בנשמה. 
החזון שלי להישאר כמו שאני, וגם את זה להעביר להם, לילדים שלי. שזה יהיה לנגד עיניהם  מה שאני משרישה, יהיה איתם בהמשך החיים. הנתינה, להיות טובים וקשובים". 

הזיכרון הראשון של אורי בהתנדבות 
"ריגשה אותי כל החוויה, לעבוד עם האנשים, להרגיש שאני עושה יותר מסתם לשבת בבית. ולדעת שהחבילות שאנחנו אורזים, עוזרות למישהו". 

מה הרצון? 
"אני בהחלט רוצה להמשיך להתנדב, ולהעביר הלאה את החשיבות והתחושה של הדברים שאפשר לעשות עבור אנשים". 


מה החלום? 
"אני חולם להיות רופא או פסיכולוג. אני מתעניין במוח, בהתנהגות של אנשים וברפואה. אני רוצה לעזור לאנשים. חשוב לי למצוא את הדרך לשפר את המצב של אנשים עם המחלות המנטליות, זה מעניין אותי מה קורה לאדם במקומות כאלו. מעניין לראות איך מחלה מנטלית משפיעה על הנפש ועל הגוף". 

אתה חושב שאתה יכול לעזור לשנות דברים? 
"בשלב זה אני מסתפק בהתנדבות אצל חיים זהבי ובמצפה. אני עוזר למדריכים ולפעמים קצת מדריך אנשים באקווריומים". 

אפשר לדעתך לשנות דברים באמצעות מסגרות התנדבותיות?
"אפשר לשנות, בחלק מהמקרים כן. כמו בהתנדבות אצל חיים, מכינים חבילות אוכל, ונותנים למשפחות שלא יכולות להשיג בעצמן". 

העיר אילת?

אני אוהב שיש הרבה דברים לעשות באילת, במיוחד אוהב את הים. בכל הזדמנות שיש לי אני יורד לים".. 


מאת: ציפי קרליק.

צילום: ציפי קרליק.

http://www.ereverev.co.il/article.asp?id=35989

עבור לתוכן העמוד