התנדבות שמובילה לשינוי

12/07/2019
התנדבות שמובילה לשינוי (הגדל)

למרות שאנחנו חיים במדינה קטנטנה, אי השוויון בחינוך בישראל הוא הגבוה ביותר מבין מדינות OECD, מה שאומר שהמצב הסוציו-אקונומי אליו אדם נולד הוא המשפיע העיקרי בעתיד שלו, בנוסף למיקום גיאוגרפי. בפריפריה הגיאוגרפית והכלכלית, קשה יותר לילדים וילדות ולנערים ונערות להתקבל למוסדות השכלה גבוהים ולממש את הפוטנציאל שלהם.

בקרן רש״י עומלים מדי יום לשנות את הנתונים האלה ובימים האחרונים אף יצאו במהלך ציבורי נרחב, אותו מקדמים בקרן תחת תכנית "הקפיצה החברתית", שעיקרה קידום המוביליות החברתית בישראל ושילוב המלצות מדיניות לממשלה החדשה המתגבשת בימים אלו. קידום שוויון ההזדמנויות מתקיים בין היתר על ידי תכניות המעודדות התנדבות בקהילה - מדי שנה משתתפות ומשתתפים מאות צעירות וצעירים בגילאי 18-21 מכלל הקשת החברתית בתכניות הכוללות את כל פלטפורמות ההתנדבות הקיימות בישראל. המתנדבות והמתנדבים לוקחים חלק בעשייה מגוונת עם ילדים ובני נוער, בעיקר ביישובים בפריפריה, במטרה לתרום בבניית החוסן הקהילתי והעבודה החינוכית עם השכבות החלשות בחברה הישראלית.

אחת העמותות הבולטות בתחום היא עמותת מרכז מעשה, המפעילה מגוון תכניות התנדבות במסגרתן מתנדבים מידי שנה מאות צעירים. "שנת ההתנדבות מהווה שילוב של רכישת כלים ושינוי תפישת מסוגלות של הצעירים הלוקחים בה חלק. זאת, דרך קבלת כלים משמעותיים המגדילים את יכולתם לנצל הזדמנויות בחיים, והפיכתם למודל אישי להצלחה עבור ילדים ובני נוער עימם מתנדבים," אומר מנכ"ל העמותה יוסי מלכה.

"הנתונים שיש בידינו מהעשור האחרון אודות בוגרי עמותת מעשה מציגים תמונה ברורה וחיובית על משתתפי שנת ההתנדבות, המתקבלים באחוזים גבוהים יותר למוסדות אקדמיים ביחס להשכלתם של הוריהם, נתון המאפשר את סיכוייהם להשתלבות אפקטיבית בשוק התעסוקה, שיפור רמת החיים וקידום המוביליות החברתית והכלכלית שלהם״ מסביר מלכה. ואכן, הנתונים של העמותה מדברים בעד עצמם - 87% מבוגרי מעשה ששייכים לקהילה היהודית שירתו בתפקידים איכותיים בצה״ל, ורבים מבוגרי מעשה שהוריהם אינם אקדמאיים הצליחו להתקבל למסלול לימודים גבוהים - נתון שמעיד על מוביליות גבוהה, שהיא בדיוק המטרה של תכניות מהסוג הזה.  70% מהצעירות הערביות בוגרות העמותה מועסקות ו/או למדו לימודי המשך, לעומת 50% בכלל אוכלוסיית הצעירות הערביות בארץ.

"אני יכולה להרגיש שייכת ולהיות משמעותית למישהו"

ליבי שנקר, בת למשפחת עולים מברית המועצות שאביה נפטר בילדותה ואמה גידלה אותה לבד, היא היום אשת קריירה ואמא בעצמה, בת 30. אבל אין לה ספק שעמותת מעשה, דרכה התוודעה לעולם ההתנדבות, שינתה את מסלול חייה לפני מעל לעשור. ״סיימתי תיכון בלי בגרות, כך שלא ממש היו לי תוכניות לאחרי התיכון״, היא מספרת. ״מתישהו באמצע י״ב הברזתי משיעור אזרחות, וראיתי התקהלות באחת הכיתות. נכנסתי, דיברו שם על שנת שירות וזה היה נראה לי מעניין - הנה משהו שאני אולי יכולה לעשות. לא ידעתי מה אני אעשה כשאני אסיים את בית הספר ומה יהיה איתי בצבא, עשיתי החלטות מהרגע להרגע רק כדי לשרוד. אבל זה היה נראה לי כמו דלת, אז נכנסתי״.

בעזרתה של מנהלת בית הספר, שהאמינה בה ודחפה אותה, ליבי התקבלה לתוכנית והחלה את שנת השירות. בתור מי שעברה בין בתי ספר שונים בילדותה, שנת השירות נתנה לה יציבות שהיא לא חוותה בעבר. ״הדבר הראשון שהרגשתי שם זה שזה מקום שאליו אני יכולה להיות שייכת״. היא אומרת. עם תחושת שייכות שהעניקה לה ביטחון עצמי חדש, ליבי הבינה שהיא מצאה שליחות. ״עשיתי שנת שירות בבי״ס ברנקו וייס, ואז הבנתי שלא רק שאני יכולה להיות שייכת, אני יכולה גם להיות משמעותית למישהו. פתאום הבחירות שלי קיבלו משמעות. זה עשה לי סוויץ׳ ממש במאה שמונים מעלות, השלמתי בגרויות בשנה הזאת וחוויתי הרבה הצלחות, קטנות וגדולות, שזה לא משהו שחוויתי קודם. הרגשתי שאני יכולה להביא ערך לאחרים. מדהים כמה שהתהליך הזה עושה משנה ומחבר אנשים עם עצמם, ואני חושבת המון על השיעור שהברזתי ממנו בכיתה י״ב, כי זו הייתה נקודת מפנה מאוד אמיתית ואותנטית בחיים שלי. מה אם לא הייתי שם באותו היום?״.

"אני רוצה להיות חברת כנסת ואני הולכת להגשים את זה"

הסיפור של באין נדף, בת 19 משפרעם, קצת שונה. היא דווקא ראתה לפניה מסלול חיים די ברור, עד שנתקלה בעמותת מעשה. ״אני בת חנוונית״ היא אומרת. ״הייתי במועצת תלמידים וחלמתי להיכנס לאקדמיה. רציתי ללמוד הנדסה גנטית, אולי לעבוד בתחום הרפואה״. הפוטנציאל הגבוה שלה גרם לעמותה לשים לב, והם ניסו לגייס אותה לתוכנית המדרשה למנהיגות ישראלית משותפת. ״אמרו לי שיש תוכנית שלומדים בה איך להיות מנהיגים בשטח, בהתחלה זה לא נשמע לי כמו משהו שווה״, היא מספרת. ״אחרי שיחות איתם הבנתי עד כמה התוכנית הזאת משמעותית ואין עוד כמוה בארץ״.

באין החליטה לדחות את הלימודים האקדמיים בשנה, והצטרפה לתוכנית. ״גיליתי שזו חוויה משמעותית״, היא מעידה. ״את חיה חצי שנה עם אנשים שאת לא מכירה ואין להם את המידע על מי את, על החברה שאת באה ממנה, הרקע שלך. זו תוכנית שנתנה לי להבין מיהו האחר, למה אני חייבת לחיות עם האחר, לחזק את המשמעות של לחיות עם אחרים. היה לי ממש כיפי ומאתגר״. לאחר סיום התוכנית, באין החליטה ליישם את מה שלמדה על ערך ההתנדבות, והחליטה להישאר במדרשה כאחות בוגרת, שמלווה את המחזורים החדשים של התוכנית.

ומה לגבי העתיד כמדענית? נראה שהמדרשה שינתה את סדר העדיפויות של באין. ״אני מתכננת ללמוד לתוכנית צוערים לשלטון המקומי בנושא כלכלה וניהול״, היא אומרת. ״יש לי עכשיו רצון מאוד חזק להיות חברת כנסת - ואני הולכת להגשים את זה. אני גם רוצה לחזק תוכניות כאלה, שנותנות לבני נוער מוטיבציה להיות אנשים מעורבים בקהילה ומשפיעים. אני יכולה להגיד על החברה הערבית שרוב הצעירים שמסיימים י״ב הולכים לאקדמיה בלי הזהות המגובשת הזאת , בלי המודעות ולפעמים גם בלי השפה, כך שהרבה מהם מפסיקים ללמוד. חשוב לי להעלות את מודעות ולכוון אותם לתוכניות כאלה״.

"תמיד ידעתי שאני הולך לעשות משהו חשוב ומשמעותי"

גם עמותת אופק, של קרן רש"י, שמה לה למטרה להעניק לצעירים בני הפריפריה החברתית-כלכלית הזדמנות שווה להתנדב ולהתפתח, ולבטא את האיכויות והייחודיות שלהם תוך השתלבות מיטבית בחברה. ״השירות הלאומי הוא אחד מהכלים הכי רלוונטיים כיום שמאפשרים שינוי חברתי לצעירים בישראל, על ידי מציאת מסלול התנדבות לכל מי שקיבל פטור מצה״ל אבל מרגיש שהוא יכול לתרום ורוצה לקבל בחזרה." אומרת מנכ"לית העמותה קרן נוטמן, "המתנדבים שלנו מרגישים גאים, הם יוצאים לחיים עם משהו ביד. המקומות שלנו פותחים עבורם עולם מקצועי חדש. לא הרבה יודעים, אבל המתנדבים זכאים לכל ההטבות והתנאים כמו בוגרי שירות צבאי״.

״לפני שהתגייסתי, מאוד רציתי ללכת לקרבי, לשירות משמעותי, לתרום כמה שיותר״, מספר עומר שלום, שעושה שירות לאומי בימים אלה ממש דרך עמותת אופק, במיזם 'שומרי הדרך' של הרשות הלאומית לבטיחות בדרכים. ״בתיכון התחילה להתפתח אצלי בעיה של דיכאון״, הוא מספר. ״בצבא זה מאוד הפריע לי והגיע למצב קשה, והבנתי שאני לא יכול לשרת ביחידה קרבית. אחרי טירונות כלל צהלית הלכתי לפסיכיאטר צבאי והוא שיחרר אותי. אבל היה לי ברור שאני אלך לשירות לאומי, תמיד ידעתי שאני הולך לעשות את הדבר הכי חשוב שאפשר״. במקביל לעזרה מקצועית שהוא מקבל עבור הדיכאון, עומר מספר שהשירות עצמו תורם לתחושה הטובה: ״העמותה מדהימה - עוזרת ותומכת ואני בהחלט מרגיש שהשירות עוזר לי ואני עדיין עושה משהו חשוב ומשמעותי״.

כתבה באדיבות: mako

https://www.mako.co.il/special-social_leap/Article-159dc19626fba61027.htm

צילום: dreamstime

עבור לתוכן העמוד